החלטה בתיק בש"א 1023/05

1.         החלטה זו עניינה בבקשת התובעת להתיר לה להגיש ראיות נוספות - שני מכתבים שצורפו לבקשתה. הבקשה הוגשה בשלב שלאחר הגשת סיכומי התובעת וסיכומיהם של הנתבעים 1 ו-2, ובטרם הוגשו סיכומי הנתבעת 3 (שבינתיים הגישה אף היא סיכומיה).

2.         עיקרי הרקע הדיוני הצריכים לעניין הם אלה:

א.         ביום 21.11.01 הגישה התובעת (חברה פרטית) תביעה לסעד הצהרתי וסעד כספי נגד מינהל מקרקעי ישראל (הנתבע 1), "ערים" חברה לפיתוח עירוני בע"מ  (הנתבעת 2) והמועצה האזורית חבל מודיעין (הנתבעת 3).

ב.         עניינה של התביעה במכרז, שפירסמו הנתבעת 1 והנתבעת 2, לחכירת מגרש (כולל פיתוח) ביישוב לפיד (שליד מודיעין) ולהקמת מרכז מסחרי עליו. בעקבות זכייתה של התובעת במכרז (ביום 25.11.99), נכרתו עמה חוזים בהתאם. ואולם, בהמשך (ביום 15.8.01), לאחר חילופי מכתבים בין הצדדים ומטעם הצדדים - לרבות חליפת מכתבים עם ובין הרשויות הרלוונטיות -   הודיעה התובעת לנתבעים 1 ו-2 על ביטול  החוזים. זאת, לטענתה,  לאחר  שהתברר לה " לתדהמתה, שלא ניתן לקבל היתר בנייה בפועל, בשל מחלוקת קשה לגבי מתקן ביוב בין המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות, המועצה האזורית [הנתבעת 3] , הועדה המרחבית, וחברת ערים [הנתבעת 2]" (סעיף 2 להודעת הביטול; ההדגשות שלי - ד' ח').

ג.          בתביעתה מבקשת התובעת להצהיר כי החוזים בוטלו על ידה כדין, ולחלופין לבטלם. כן מבקשת היא לחייב את הנתבעים להשיב לה את כל הכספים שהוציאה בגין המכרז והפרוייקט, וכן לפצותה על כל הנזקים שנגרמו לה עקב אי היכולת לממש את זכייתה.

ד.         בכתבי ההגנה הכחישו הנתבעים את התביעה, בהעלותם טענות הגנה משותפות וטענות הגנה נבדלות.

ה.         במסגרת שמיעת הראיות הגישה הנתבעת 3 (המועצה האזורית) תצהיר של הגב' רינה לפידות (מזכירת המועצה), שבו נאמר, בין היתר:

" 19. כאמור, עפ"י התב"ע, התנאי להוצאת היתר בנייה הינו אישור תכנית מפורטת למתקן הטיפול בשפכים כנ"ל.

אין ספק כי תנאי זה התקיים כבר במלואו , ועם השלמת הפרוייקט הוסרה המניעה לקבלת היתר בנייה לביצוע המרכז המסחרי" (ההדגשה שלי - ד' ח').

התובעת ויתרה על חקירת גב' לפידות על תצהירה, וכך ויתרו גם הצדדים האחרים (עמ' 69 לפרוטוקול).

3.         כזכור, בבקשתה הנוכחית מבקשת התובעת להגיש שתי ראיות נוספות - שני מכתבים - והם: (1) מכתב מיום 6.1.05 של המהנדס יורם לבל, שנכתב מטעם התובעת (להלן - המכתב); (2) מכתב התשובה מיום 8.2.85 של הגב' אתי בורלא, מהנדסת מחוזית לבריאות הסביבה במשרד הבריאות (להלן - מכתב התשובה).

במכתב מציין המהנדס לבל כי לפני כ-4 שנים הגישה התובעת בקשה להיתר בנייה להקמת מרכז מסחרי ביישוב לפיד, בקשה שלא אושרה על ידי משרד הבריאות (בתור גורם שאישורו נדרש) " בשל היעדר פתרון ביוב נאות ליישוב". המהנדס לבל מוסיף במכתבו כי הוא מבין שפתרון כזה עדיין לא קיים, והוא מבקשה אפוא לדעת מהן הדרישות הצריכות מענה כדי שניתן יהא לקבל את היתר הבנייה.

במכתב התשובה - שהוא החשוב לענייננו - מזכירה המהנדסת בורלא את תשובתו של משרד הבריאות משנת 2001, לפיה התייחסותו של המשרד תינתן לאחר הפעלת פתרון ביוב מאושר ליישוב, ומציינת כי פתרון  מאושר הינו " חיבור למתקן טיפול בשפכים 'איילון'". היא חותמת את מכתבה באמירה כי " פתרון זה עדיין לא מומש במלואו".

לטענת התובעת, אמירה אחרונה זו שבמכתבה של המהנדסת בורלא, מלמדת, מפי גורם רשמי, כי משרד הבריאות מתמיד בהתנגדותו עד היום להוצאת היתר הבנייה, וזאת, בניגוד לאמור בתצהירה הנזכר לעיל של הגב' לפיד מטעם הנתבעת 3, לפיה " הוסרה המניעה לקבלת היתר בנייה". לטענת התובעת, נודעת חשיבות לכך שעמדתו האמורה של משרד הבריאות תוצג בפני בית המשפט, כדי שתהיה לפניו תמונה מלאה ועדכנית.

בפי התובעת גם הסבר לעיתוי המאוחר שבו הוגשה הבקשה (כמעט בסוף שלב הגשת סיכומי הצדדים). לדבריה, רק "לאחרונה" נודע לה באופן מקרי -  מקריאת כתבה בעיתון מקומי ומבירור שערכה בעקבותיה -  כי בעיית הביוב לא נפתרה, כך שהמניעה להוצאת היתר הבנייה בעינה עומדת.

4.         הנתבע 1 לא הגיש התנגדות לבקשה. הנתבעות  2 ו-3 מתנגדות לה נחרצות. זאת, בין היתר, מחמת העיתוי המאוחר שבו הוגשה, באומרן כי לא היה דבר או חצי דבר שמנע מהתובעת לברר קודם לכן את עמדתו של משרד הבריאות. הנתבעת 2 אף הוסיפה וטענה כי התובעת לא ראתה את השאלה של הסדרת הולכת הביוב בפועל "כעניין מהותי ורלוונטי לתביעתה" (סעיף 5 לתגובת הנתבעת 2), אלא ביקשה לבססה על מצב הדברים שהיה בנקודת הזמן בה שלחה את הודעת הביטול מטעמה, בחודש אוגוסט 2001. לחלופין, טענו וביקשו הנתבעות 2 ו-3, כי אם ייעתר בית המשפט לבקשת התובעת, ויתיר לה להגיש את הראיות הנוספות, או אז מבקשות הן לאפשר להן לחקור את עורכי הראיות הנוספות ולהגיש גם ראיות נוספות מטעמן בעניין זה. הנתבעת 3 אף צירפה לתגובתה מכתב של  מר אלפסי (מנהל פרוייקט הביוב אצל הנתבעת 3) אל המהנדסת בורלא, שבו ציין כי למיטב ידיעתו היישוב לפיד מחובר לתחנת שאיבה שילת, משם הביוב זורם דרך העיר מודיעין, באומרו כי " זה הפתרון ואכן מומש".

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובותיהן של הנתבעות 2 ו-3, ובתגובותיה של התובעת, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. שני נימוקים לכך. האחד, הרלוונטיות המשנית של המידע המעודכן שבמכתב התשובה של המהנדסת בורלא; השני,  העיתוי המאוחר שבו הוגשה הבקשה. אנמק בקצרה.

בעניין רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (צורף לתגובת הנתבעת 2), חזר כבוד השופט ריבלין על ההלכות החלות בעניין זה, לאמור:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות ... בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא 'פשוטה'; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה נוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר..."